דילוג לתוכן הראשי

עו"ד נועם קוריס –תביעות ייצוגיות ופרסום מטעה ברשתות החברתיות

 היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בקשות לאישור ניהול שתי תובענות כייצוגיות, המתנהל בביהמ"ש המחוזי בירושליםועוסק בין היתר בשאלה האם האיסור שבחוק הגנת הצרכן על הצגת פרסומת באופן מטעה באופן שאדם סביר לא יבחין כי מדובר בפרסומת ("פרסום סמוי"), חל גם ברשת החברתית "אינסטגרם", והאם חברות המפרסמות באמצעות ידוענים מוצרים באינסטגרם, תוך שאלה מתייגים את הגורם המפרסם, עדיין נחשבות למי שמבצעות פרסום סמוי מטעה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

בתמצית, עמדת היועמ"ש כפי שהוגשה, הינה כי החוק חל על כל פרסומת ללא הבחנה בדבר אמצעי התקשורת או הפורמט שבה היא מפורסמת. לפיכך, על המפרסמים בעזרת ידוענים ברשת האינסטגרם ליידע את הציבור כי מדובר בפרסומת, ע"י ציון ברור וחד-משמעי שיופיע במקום גלוי לעין (מבלי צורך לבצע פעולה או לחיצה נוספת לגילוי המלל), כי מדובר בפרסומת של הגורם המפרסם. אין די ב"תיוג" או "האשטאג" בעזרת הסימנים @ או # תוך ציון שמו של הגורם המממן את הפרסום, אלא נדרשת הבהרה בפתח הפרסום, כי מדובר בפרסומת או בפרסום ממומן.



עמדת היועמ"ש הוגשה במסגרת שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד 21 חברות מסחריות, בטענה שהן מפרסמות את עצמן או את מוצריהן בעזרת ידוענים באינסטגרם, מבלי שמובן מהפרסומים כי מדובר בפרסומת, ולפיכך יש בכך משום "פרסום סמוי" והפרה של סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה". לטענת התובעות, הפרסומים הסמויים מונעים מהצרכנים, ובכללם קטינים, להבחין בין תוכן אישי של הידוענים לבין תוכן פרסומי, ובכך שוללים מהצרכנים את האפשרות לבחור את התוכן שאליו הם רוצים להיחשף.

כאמור, התובענות העלו שתי שאלות עקרונית, הראשונה בדבר תחולת האיסור על פרסום סמוי גם על המפרסמים ברשת האינסטגרם, והשנייה האם פרסומות המפורסמות ע"י ידוענים ומשפיעי רשת באינסטגרם, ללא הבהרה או ציון ברורים שמדובר בפרסומת, עשויות להוביל אדם סביר להניח כי האמור בהן אינו פרסומת, על אף תיוג הגורם המפרסם או הכללת "האשטאג" בפרסום, ועל כן יש לראות בהן כפרסומות מטעות.

בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד יואל פוגלמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), נאמר כי במאפיינים הייחודים של רשת האינסטגרם, או בפלטפורמות אחרות המשלבות פרסומים אישיים ומסחריים, אין כדי לגרוע מהאיסור על פרסום סמוי, ואף ניתן לומר שמטרת האיסור חלה ביתר-שאת ברשת חברתית שבה משתתפים גם קטינים, שהם אוכלוסייה פגיעה אף יותר.

עוד נאמר, כי פרסום סמוי הפך להיות רווח בשנים האחרונות, בעיקר עם השינויים הטכנולוגיים אשר השפיעו רבות על אמצעי התקשורת והביאו לשינויי המודלים העסקיים לפיהם הם מתנהלים. ממצאי מחקרים מעידים באופן כללי על קושי בזיהוי פרסום סמוי ע"י צרכנים. לעמדה צורפה סקירת מחקר תמציתית שערכה הרשות להגנת הצרכן, ממנה עולה הצורך בהבהרה ברורה לצרכן כי לפניו פרסומת, כדי למנוע הטעייתו בדבר טיב הפרסום וכן עולים ממצאים לגבי האפקטיביות של אופני גילוי שונים על כך שמדובר בפרסומת. מהמחקרים עולה עוד, כי הצרכן הסביר מתקשה לזהות מסר שיווקי אף כשהוא כמעט שאינו מוסווה ואף אם נלווה אליו תיוג. המחקרים מעידים, כי בכל הקשור לפרסום הנעשה ע"י משפיענים ברשת, אין בתיוג משום הבהרה כי מדובר בפרסומת, וכי כדי לשפר את זיהוי הצרכן שמדובר בפרסומת נדרשת הבהרה חד-משמעית שמדובר בפרסומת בתשלום. סקירת עמדת גורמי אכיפה ורגולציה ברחבי העולם בסוגיה זו העלתה כי גם שם העמדה שהתקבלה היא כי אין די בתיוג תמונה עם שם פרופיל העסק עבורו מפרסמים כדי לעמוד בחובות הגילוי לצרכן.

לכן, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה במקרה של העלאת פרסום ממומן (בתמורה כספית או כל טובת הנאה אחרת) על המפרסם לדרוש ועל הידוען להבהיר בצורה מפורשת, ברורה, בשפה המוכרת לצרכן (עברית כאשר מדובר בפרסום המיועד לצרכן הישראלי) ובאופן הגלוי לצרכן בעת צפייתו הראשונית בפרסום (ללא צורך בפעולה נוספת), כי מדובר בפרסומת, שאם לא כן ישנו חשש משמעותי שציבור הצרכנים יסברו כי אין מדובר בפרסומת ועל כן יהיה מדובר בפרסום מטעה לפי החוק. היועמ"ש מדגיש, כי אין די בהצגת המותג בתמונה או התייחסות אליו בתוכן הפוסט או בתיוג או האשטאג לצידו. מדובר באמצעי קישור שאינם מבטאים בהכרח כי מדובר בפרסומת. נדרש גילוי ברור שלא יוביל לספק בשאלת מקור מימון הפרסום והיותו דבר פרסומת, שאם לא כן הדבר עלול להוביל את האדם הסביר לחשוב שאין מדובר בפרסומת או לכל הפחות להובילו למצב שבו לא יידע האם מדובר בפרסומת ויראו בכך הטעיה בהתאם לחוק.

עמדת היועמ"ש גובשה בשיתוף הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

האם נתקלת בפרסום פוגעני שנכתב עליך בפייסבוק? מאת עו"ד נועה מאיר, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

האם נתקלת בפרסום פוגעני שנכתב עליך בפייסבוק? האם אתה מתלבט האם להגיש תביעת לשון הרע בשל הפרסום      הפוגעני?  אם כן, המאמר הבא עשוי לעניין אותך. לשון הרע ברשת החברתית פייסבוק מאת עו"ד נועה מאיר ,   משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין היום בעידן הפייסבוק, שבו כל דכפין יכול לשתף עם חברים, מכרים או זרים (לפי בחירתו) פרסומים ותמונות כאוות נפשו ורצונו וככל העולה על הגיגי ליבו, נוצר מצב בו נדמה כי "האצבע קלה על המקלדת", ופרסום כהגדרתו ומשמעותו המשפטית בחוק זה, אודות אדם מסוים ברשת הפייסבוק עשוייה לפגוע בו לעיתים אף באופן אנוש, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.   קרי, במקור פרנסתו של אדם שעשוי להגדע עקב פרסום מכפיש וידועה אמרת חז"ל: "טוב שם טוב משמן טוב" וכן כי הוצאת לשון הרע, במקורות היהודיים, הינה אסורה גם על פי ההלכה התלמודית, ללמדנו עד כמה חשוב השם הטוב והמוניטין של אדם וכמה משקל יש לשמו של אדם. על כן, נשאלת השאלה מה גובר על מה: החופש להביע דעה או הזכות לשם טוב? חופש הביטוי חופש הביטוי הינה זכות המאפשרת להביע דעה בכל אמצעי, לרבות:

"שתהיה לך צלקת כל החיים, שתזכור אותי טוב", 7 שנות מאסר בפועל בגין תקיפה

  "שתהיה לך צלקת כל החיים, שתזכור אותי טוב", 7 שנות מאסר בפועל בגין תקיפה בית המשפט העליון דן בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט  א' פורת ) בת"פ 18410-04-19 מיום 18.6.2020, בגדרו נגזרו על המערערים עונשי מאסר בפועל. זאת, בגין הרשעתם בשורת עבירות שעניינן בין היתר באיומיהם על המתלונן, גרימת נזק לרכושו ורכוש משפחתו, ותקיפתו – אשר במהלכה הושחתו פניו. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס עו"ד נועם קוריס  -  כותב בביז פורטל עו”ד  נועם קוריס  – כותב על  תביעה ייצוגית עו"ד  נועם קוריס  – צבע אדום מבזקלייב עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה עו"ד נועם קוריס  - Legal-Article על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 23.3.2019 נסע מערער 1 ברכבו בסמוך לחנות אשר בבעלות אחיו של המתלונן ולחנות גיסו, קילל את האח, ואיים עליו כי הוא ואחרים ישובו למקום ויגרמו נזק לחנותו. זאת, חרף החלטת בית משפט השלום בחדרה מיום 9.12.2018, בגדרה אסר על בני המשפחות "ליצור כל קשר בעל תוכן מאיים" ביניהן, לשון כתב האישום המת

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט השלום בבאר שבע כתב אישום כנגד 7 נאשמים, תושבי רהט והפזורה הבדואית, בגין עבירת נשק ותקיפת שוטרים . ועוד כמה מאמרים שכתבתי: ·   עיצום כספי על חברת דואר ישראל בע"מ בגין הפרת הוראת ... ·   תביעות ייצוגיות וקצת על הוצאה לפועל ·   President Isaac Herzog met with the Prime Minister... ·   מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך ... ·   שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות ...   על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אירה ויימן-קריקון, הנאשם  מוראד אלהוזייל  עבד כשומר באתר עם ריכוז כלי ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) של קק''ל, והחזיק ברשותו אקדח חצי אוטומטי, כשהוא טעון בארבעה כדורים. יתר הנאשמים שהו יחד עמו באוהל ומחוצה לו, ושתו משקאות אלכוהוליים. כאשר הגיעו שוטרים לערוך חיפוש ולאתר את האקדח, תקפו אותם הנאשמים, דחפו אותם בידיים ובאגרופים, קיללו והתלהמו. בשלב מסוים, אחד הנאשמים נטל מקל עץ והכה את אחד השוטרים בראשו. גם לאחר הגעת כוחות התגבור, המשיכו הנאשמים לתקוף את השוטרים, הרימו כיסאות ו