אנו נתקלים במושג סילוק על הסף. למי נתונה הסמכות לקבוע החלטת סילוק על הסף, באילו מקרים תינתן החלטת סילוק על הסף.
סילוק על הסף הינה החלטה שיפוטית אשר בית המשפט מקבע סנקציה כנגד התובענה ו/או כתב התביעה ו/או התובע, אולם סילוק על הסף מתחלקת לשתי סוגי החלטות הנבדלות בסמכות וחומרתן דחייה על הסף ומחיקה על הסף.
1. סעיף 101 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984, דחייה על הסף קובע- הסמכות לקבוע החלטה זו ניתנת ע"י שופט ורשם שהוא שופט, (ולא לרשם רגיל) לאחר הינתנה לא ניתן להגיש את התובענה בשנית, משום שהחלטה המהווה מעשה בית דין.
העילות שבגינן שסמכות השפיטה רשאים לקבוע דחייה על הסף הינם:
א. מעשה בית דין- נושא התובענה כבר נידון וניתנה החלטה לגביו.
ב. חוסר סמכות עניינית/מקומית- כאשר הוגשה תובענה בטעות לבית משפט בחוסר סמוכות עניינית/מקומית, לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את התובענה לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט.
ג. נימוק אחר- כגון התיישנות, העדר יריבות, שימוש לרעה בהליכי משפט .
2. סעיף 100 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד-1984, מחיקה על הסף קובע- הסמוכות לקבוע החלטה זו ניתנת לכל סמכויות השפיטה (שופט, רשם שהוא שופט, רשם), אולם במקרה זה כאשר נקבעה ההחלטה היא אינה מהווה מעשה בית דין, ולכן כאשר התובע מתקון את הפגם בכתב התביעה הוא יכול להגיש את התובענה מחדש.
העילות שבגינן שסמכות השפיטה רשאים לקבוע מחיקה על הסף הינם:
א. כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה.
ב. התובענה טרדנית או קנטרנית.
ג. שווי התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את התביעה בזמן שנקבע.
ד. לא שולמה אגרה מספקת והתובע לא שילם את מלא האגרה הנדרשת בזמן שנקבע ע"י בית המשפט.
3. הפסקת התובענה- התובע רשאי לבקש להפסיק את התובענה בכתב או בעל פה במהלך הדיון וללא הודעה מוקדמת וכל עוד לא הסתיים ההליך, כאשר הוגשה הבקשה ניתנת לבית המשפט שיקול דעת האם לקבל את הבקשה או לדחותה .
בית המשפט סירב להפסיק את התובענה ולאור זאת התובע אינו ממשיך בתביעתו, בסמכות בית המשפט לדחות את התובענה.
כאשר בית המשפט קבל את הבקשה והפסיק את התובענה הוא רשאי לקבוע החזר הוצאות משפט, אולם כאשר הוגשה תביעה שכנגד ע"י הנתבע עוד לפני שהפסקת התובענה העיקרית, הדיון התביעה שכנגד ימשיך גם לאחר הפסקת הדיון בתובענה העיקרית.
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
·
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
תגובות
הוסף רשומת תגובה