דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2016

עו"ד נועם קוריס - הוספת קלטת כראיה בבית המשפט

"פסיקת בתי המשפט הכלליים קובעת כי ניתן להגיש הקלטה כראיה כפוף לשלושה תנאים: תנאי טכני - הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; תנאי מהותי - המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; ותנאי פורמאלי - הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של  חוק האזנת סתר , התשל"ט - 1979 (י' קדמי,  על הראיות  - חלק שני, להלן -  קדמי , עמ' 1141). 7.         מטרתו של התנאי הטכני הנה להבטיח "  כי המדובר במתקן הקלטה תקין ואמין, כי ההקלטה גופה שלמה, ברורה וניתנת לפענוח, וכי לא נעשה דבר לעוות האמת, לא על ידי התערבות פסולה בהליך ההקלטה ולא על ידי התערבות פסולה בסרט ההקלטה לאחר מכן " (  קדמי , בעמ' 1143). התנאים שנקבעו בפסיקה ושיש להוכיחם כדי להכשיר את קבילות סרט הקלטה מטרתם להבטיח, כי הסרט משקף נכונה את האירוע שהתרחש והוקלט וכי הוא מציג נכונה בצורה חוזרת ומדויקת את האירוע כפי שהתרחש. לצורך זה יש חשיבות להוכיח, כי המכשיר היה תקין בטרם ובעת ההקלטה, וכי לאחריה לא נעשו בסרט שינויים טכניים או אחרים שיש בהם לפגום באמיתות המוקלט וברציפותו. דיוק בכל אלה עשוי לרוב גם ללמד, אם האירוע היה ט

כיצד מקבלים רישיון נוטריון : עו"ד יפית לוי - משרד עו"ד נועם קוריס

כיצד מקבלים רישיון נוטריון : עו"ד יפית לוי  על משרד עו"ד נועם קוריס ושות: עו"ד  נועם קוריס  בפייסבוק עו"ד  נועם קוריס  ביוטיוב עו"ד  נועם קוריס  בטוויטר עו"ד  נועם קוריס  בגוגל פלוס עו"ד  נועם קוריס , קבוצת עורכי דין בפייסבוק עו"ד  נועם קוריס  ב  pinterest.com עו"ד  נועם קוריס  בבלוגר עו"ד  נועם קוריס  בלינקדין עו"ד  נועם קוריס  בקפה דה מרקר החוק המסדיר את העניין:- חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 .( להלן: “ החוק ") תקנות הנוטריונים, התשל"ז – 1977 . (להלן: “ התקנות "). מי מוסמך להעניק רשיון נוטריון ? במשרד המשפטים קיימת מחלקה לרישוי נוטריונים המטפלת בבקשות להענקת רשיון נוטריון, ומרכזת את פעילותה של ועדה הרישיונות בהתאם לחוק. ועדת הרישיונות:- ועדה בה חברים 7 אנשים: יו"ר : מנכ"ל משרד המשפטים, הממונה ע"י שר המשפטים, ומנהל את ישיבות הועדה. 2 נציגים מלשכת עורכי-הדין. 3 נציגי ציבור חבר ועדה שהוא נוטריון. התכנסות ועדת הרישיונות: ועדת הרישיונות מתכ

צוואת שכיב מרע- עו"ד נועם קוריס - אוניברסיטת בר אילן

# צוואת שכיב מרע •       מבחינת ההליך מדובר בסוג של חוזה מתנה , תוצאתו של החוזה / ההבטחה היא תוצאה חוזית + קניינית . שני המקורות דנים בדיני ירושה , צוואת שכיב מרע הינה חלק מכך . באותה עת , ירושה התחלקה כדרך חלוקת זכויות במקרקעין . הביטוי שכיב מרע הוא צירוף מילים בארמית לפיו אדם הנפל למשכב בעקבות מחלה . חכמים כינו אדם זה כ״חולה מסוכן״ , אדם הנמצא בסכנת חיים . •     הייחודיות היא כי חלוקה נעשית בעודנו החולה בחיים ולכן קיים דיאלוג בין דיני המתנה לבין דיני הירושה . א . תנאים - משנה בבא בתרא ט , ז המחלק נכסיו על פיו ( בעל פה ) אדם מחלק את נכסיו בעזרת פיו , בעל פה או בכתב , אבל ללא מעשה קניין . – רבי אליעזר אומר : אחד בריא ואחד מסוכן - נכסים שיש להן אחריות ( מקרקעין ) נקנין בכסף ובשטר ובחזקה , ושאין להן אחריות ( מטלטלין ) אין נקנין אלא במשיכה . אמרו לו : מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה , ואמרה : תנו כבינתי לבתי , והיא בשנים עשר מנה , ומתה וקיימו את דבריה . אמר להן : בני רוכל תקברם אמן ... ״מחלק