יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על הפרת חוזה רילוקיישן

מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על הפרת חוזה רילוקיישן
משה התקבל לעבודה כמתכנת בחברת הייטק, לאחר מכן החברה מעוניינת לשלוח אותו לעבודה בחו"ל ולצורך כך נחתם עמו הסכם, משה מכר את כל מטלטליו ובת זוגתו עזבה את עבודתה לצורך נסיעתם לחו"ל, ימים מספר לפני שעזבו את הארץ המעסיק מודיע למשה שהוא מבטל את ההסכם והוא נשאר בארץ, כתוצאה מכך לבת זוגתו אין עבודה, משה צריך לחפש דירה להשכרה בארץ שמחירה פי שנים, משה צריך לרכוש מטלטלים מחדש שיוצא לו הוצאות רבות, משה פונה למנהל החברה על הנזקים שנגרמו לו ומנהל החברה משיב לו שהכל היה בתום לב ללא כוונה ולצערו נאלץ להודיע לו הודעה זו, עם מי הדין? והאם מוטל על החברה לשלם פיצויים למשה?

מאיר סגל, (משרד עו"ד נועם קוריס) משיב:
כשמדובר בהפרת חוזה, הצד המקיים יכול לתבוע פיצוי מהצד המפר, המבוסס על ההפסד שנגרם לו בעקבות ההפרה.
ולכן כיוון שהחברה הפרה את ההסכם והיה ביניהם הסכם חתום הרי שהחברה חייבת לפצות את משה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך.
ולפיכך חשוב שכל הדברים הללו יהיו מעוגנים בחוזה שבמידה וצד אחד יפר את החוזה הצד השני יפוצה, באם לא יהיה כתוב בחוזה הצד המפר יטען להגנתו לא נכתב בחוזה ולפיכך אין לי חיוב לשפותו מצד הדין.

רק השאלה שנשאלת האם החברה חייבת לפצות על כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך?
בדרך כלל חברות עורכות חוזה רילוקיישן ככל הסכם עבודה רגיל ולצורך כך בהסכם ישנו התייחסות למעביד ולעובד, לפיכך בן זוגו של העובד בד"כ אינו נכלל בחוזה עבודה, ולכן במקרה שיש הפרה ולא נכתב שמו של בן זוגו בחוזה הפגיעה שתהיה כתוצאה מההפרה על בן הזוג לא יחול על המעביד.
נקודה זו ממחישה לנו ביתר שאת את החשיבות שבהסכם רילוקיישן יש צורך להגן על בן הזוג במקרה של פיטורין וכיוצ"ב.

בנוסף יש לתת התייחסות גם לנושא הביטוחים והוויזות עבור בן הזוג מאחר ובן הזוג תלוי בעובד החברה וברגע שנפסק עבודתו של עובד החברה גם בן הזוג מאבד את ביטוחיו, לפיכך יש לעגן בחוזה את נושא הביטוחים ונושא הוויזות ושלא ימצאו את עצמם העובד ובן זוגו בארץ זרה מתמודדים עם שכ"ד ועם עלויות נוספות ללא עבודה.   

יתירה מכך יש לערוך הסכם עבודה לתקופה קצובה לרילוקיישן, במדה והעובד יפוטר יחוייב המעביד לשלם לו את שכרו
ראיה לכך בע"ע 345/06 פרץ טסטה נ' אטיס אלקטרוניקה בע"מ (ניתן ביום 1.9.2009), נפסק כי כאשר מדובר בפיצוי על הפרת חוזה לתקופה קצובה, ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה, כאשר חישוב הפיצוי מבוסס על שכר ונלווים, בניכוי הסכומים שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה. במקרה שנידון בפסק הדין, יצרו הצדדים  "הסכם לתקופה קצובה רבעוני", כאשר ככל שלא ניתנת הודעה על סיום העבודה לפחות שישה שבועות לפני תום הרבעון, תוקפו של הסכם העבודה מוארך אוטומטית עד לתום הרבעון הבא. משלא נתנה החברה למשה הודעה על סיום עבודה במועד שנקבע בהסכם, זכאי משה לפיצוי בסכום השווה לשכר בעד החודשים עד לתום הרבעון והתנאים הנלווים (פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה והפרשות לקרן השתלמות) בעד תקופה זו. כעקרון, היה מקום לקזז מסכום הפיצוי גם את הסכומים שהשתכר משה בחודשים אלו או את הסכומים שיכול היה להשתכר בשקידה סבירה, לרבות דמי אבטלה. אולם, נטל ההוכחה כי משה לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק מוטל על החברה, אשר כלל לא העלה טענה זו ולא הוכיח מהם הסכומים שהמערער השתכר או יכול היה להשתכר.

בע"ב 3008/01 שלומית עמיחי נ. מדינת ישראל (ניתן ביום 2.11.2004), נפסק כי הפיצוי בגין הפרת חוזה לתקופה קצובה הינו בגין הפסד כספי בלבד. במקרה שנידון בפסק הדין, לתובעת לא נגרם הפסד כספי, שכן מעסיקתה לשעבר המשיכה לשלם לה את משכורתה במשך מספר חודשים לאחר הפרת החוזה, ובנוסף היא החלה לעבוד במקום עבודה חדש ומשכורתה לא נפלה משיעור משכורתה הקודמת.

בתע"א 9134/06 ארז בהר נ' סטרטיגו בע"מ ואח' (ניתן ביום 17.2.2011 כב' השופט טננבוים), בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קבע, כי נוכח העובדה שבגין הצדדים סוכמה תקופת עבודה לתקופה קצובה בת שנתיים לפחות, פיטורי התובע, במועד שפוטר, מהווים הפרה של הסכם העסקה לתקופה קצובה. המסקנה המתבקשת לכאורה הינה כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים כמו גם לפיצוי בגין ההפסד אשר נגרם לו בגין הפרת ההסכם לתקופה קצובה. עם זאת, בית הדין קבע כי דרך התנהלותו של התובע במהלך תקופת עבודתו באשר למילוי חובותיו כעובד כמו גם העיסוקים הפרטיים שלו מלמדים, כי התובע לא עמד בחובותיו כלפי הנתבעת. משכך, אין הנתבעים חייבים במלוא הפיצוי לתובע בעבור תקופת העבודה הנוספת מכוח הסכם העבודה. בנסיבות הענין קמה לנתבעים הגנת אשם תורם כנגד תביעתו של התובע.

לפיכך, במקרה המתואר לעיל הנזק שבו פוטר עובד הפיצוי שנגרם למשה הוא הפסד שכר עד לתום תקופת החוזה.

יצוין כי במקרה ובו הצד המפר את החוזה לתקופה קצובה הוא העובד, ולא המעביד, נראה כי המעביד יוכל לתבוע פיצוי מהעובד במידה ויוכל להוכיח כי עקב ההפרה נגרם לו נזק כספי, ושניתן לכימות, מעבר לרגיל, עקב עזיבתו הבלתי צפויה של העובד את מקום העבודה.

אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
          עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com


עו"ד אודות עו"ד נועם קוריס:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה