האם נתקלת
בפרסום פוגעני שנכתב עליך בפייסבוק?
האם אתה
מתלבט האם להגיש תביעת לשון הרע בשל הפרסום הפוגעני? אם כן, המאמר
הבא עשוי לעניין אותך.
היום בעידן הפייסבוק, שבו כל דכפין יכול לשתף עם חברים, מכרים או
זרים (לפי בחירתו) פרסומים ותמונות כאוות נפשו ורצונו וככל העולה על הגיגי ליבו,
נוצר מצב בו נדמה כי "האצבע קלה על המקלדת", ופרסום כהגדרתו ומשמעותו
המשפטית בחוק זה, אודות אדם מסוים ברשת הפייסבוק עשוייה לפגוע בו לעיתים אף באופן
אנוש, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קרי, במקור פרנסתו של אדם שעשוי
להגדע עקב פרסום מכפיש וידועה אמרת חז"ל: "טוב שם טוב משמן טוב" וכן
כי הוצאת לשון הרע, במקורות היהודיים, הינה אסורה גם על פי ההלכה התלמודית, ללמדנו
עד כמה חשוב השם הטוב והמוניטין של אדם וכמה משקל יש לשמו של אדם.
על כן, נשאלת השאלה מה גובר על מה: החופש להביע דעה או הזכות לשם טוב?
חופש
הביטוי הינה זכות המאפשרת להביע דעה בכל אמצעי, לרבות: דיבור, כתיבה, יצירה,
מוזיקה, וזאת מבלי שיוטלו על מביע הדעה סנקציות כל שהן.
חופש
הביטוי הוזכר לראשונה בישראל בהכרזת העצמאות, שם נקבע, כי מדינת ישראל הינה מדינה
דמוקרטית המושתת על "יסודות חuפש
החירות" והבטחת חופש המצפון המהווים חלק מחופש הביטוי ומבססים אותה.
הנשיא
בדימוס אהרון ברק, קבע כי ניתן לפרש את חופש הביטוי, כחלק מחוק כבוד האדם וחירותו
לאור ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
ודוק, על
פי דעת הרב בבית המשפט העליון, חופש הביטוי הינו נגזרת של חוק יסוד כבוד האדם
וחירותו. מכאן, שפגיעה בחופש הביטוי לא תהיה בנקל, ותתאפשר רק בכפוף לתנאי פסקת
ההגבלה, אשר זו משוכה שיש לעבור.
חופש
הביטוי זכה להגנה יתרה, ולא בכדי. לחופש הביטוי יש חשיבות גדולה מאין כמוה, בין אם תכליתה בירור גילוי
האמת, מימוש הפוטנציאל העצמי של האדם, באמצעות הבעת דעותיו, חיזוק תחושת הערך העצמי
והכבוד.
חשיבות
דמוקרטית - מתן אפשרות לאזרחים להחליף דעות בינהם ולשכנע איש את רעהו בדעות
הפוליטיות הנוגדות לעיתים מזומנות והחשיבות הלא מבוטלת המהווה לעיתים כשסתום לחץ. אזרחים יכולים לפרוק את שעל ליבם ואף יכולים
להביע עצמם במילים ולערוך ויכוחים מלומדים, במקום לנהוג באלימות, איש כלפי רעהו.
חופש
הביטוי זכה להגנה, אם כי לא מוחלטת (יחסית) וזאת משום שכנגד ההגנה על חופש הביטוי
יש לתת הגנה תוך עריכת איזון גם באשר לזכויות אחרות.
חופש הביטוי מול איסור לשון הרע
אל מול חופש
הביטוי ניצב איתן האיסור בלשון הרע על אדם. קיים מתח תמידי בין הזכות לחופש הביטוי מחד,
ובין האיסור על אמירת לשון הרע מאידך.
לשון הרע
מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק")
כדלהלן:
לשון
הרע מהי
1. לשון
הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל
אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות
אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע
באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(תיקון
מס' 5) תשנ"ז-1997 (תיקון מס' 8) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 9)
תש"ע-2009
(4) לבזות
אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;
(תיקון מס' 8)
תשס"ח-2007
"מוגבלות"
– לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
קרי, אדם
הסבור, כי דבר הפרסום עלול להשפילו בעיני
הבריות ברבים או לעשותו לבוז או ללעג מצדם או שהפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים,
התנהגות או תכונות המיוחסות לו או לחילופין, שהפרסום עלול
לפגוע במשרתו של אדם או במשלח ידו או כאשר פרסום העלול לבזות אותו בשל גזעו,
מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
יש לציין
כי כשלשון חוק מגדירה "אדם" לעניין חוק זה, הכוונה היא גם ללשון הרע
כלפי תאגיד.
פרסום
לעניין לשון הרע יכול להיות בעל פה או בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה,
צליל וכל אמצעי אחר. תנאי נוסף לפרסום
לשון הרע הוא: אם פרסום הלשון הרע הייתה מיועדת לאדם
זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; או אם הייתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות
להגיע לאדם זולת הנפגע.
נסייג ונאמר כי, לא כל פרסום ייחשב כלשון הרע, ובטרם מסווגים פרסום
כפוגע לפי חוק איסור לשון הרע, עלינו לבדוק האם הפרסום הוא חלק מהפרסומים המותרים
(בסעיף 13 לחוק) או שמא עומדת למפרסם הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק) ו/או והגנת
תום הלב (סעיף 15 לחוק) כאשר
קיימות הגנות נוספות בחוק.
יש לציין,
כי המבחן לכך שהיה בפרסום לשון הרע ו/או גרימת נזק הוא מבחן אובייקטיבי. לכן, תחושתו הסובייקטיבית של
הנפגע מפרסום כלשהו לא יהיה הקובע לעניין החלת לשון הרע אלא מבחן שנטבע בבית המשפט
העליון, בהלכה הפסוקה והוא "האדם הסביר".
דברים
יפים לעניין היחס בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב מפי המשנה לנשיאה כתוארה אז
השופטת איילה פרוקצ'ה ברע"א
10520/03 בן גביר נ' דנקנר (לא פורסם, ניתן ביום 12.11.06):
"ערך חופש הביטוי והזכות לשם טוב הם
ערכים המצויים באותו מיפלס במידרג זכויות האדם. האיזון ביניהם הוא איזון אופקי
המניח, כנקודת מוצא, יחסיות ביניהם. בבחינת יחסיות זו ניתן משקל מיוחד לחופש
הביטוי בשיח הציבורי, על שום חיוניותו להבטחת ההליכים הדמוקרטיים בחברה חופשית. עם
זאת, גם בהקשר לשיח הציבורי ישנן מגבלות על הביטוי המפר את איסור לשון הרע, ונשמרת
הגנה יחסית על כבודו של אדם שנפגע, גם מקום שהפגיעה מתרחשת בבמה הציבורית ומופנית
כלפי איש המעורב בענייני הציבור."
(ההדגשות
אינן במקור- נ.מ)
כבוד
השופטת יעל קלוגמן מבית המשפט השלום בנתניה קבעה בנובמבר 2014, כי הטחה של הכפשות עובדתיות בקיר
פייסבוק: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל ספק שביצע
מעשי אונס לאורך חייו, מהווה פרסום לשון הרע. השופטת קלוגמן מוסיפה, כי הנתבעת לא
קיימה את אחת ההגנות הקבועות בחוק ומשכך "הסתכנה מרצון" בתביעת לשון
הרע.
" כשמדובר בחילופים הדדיים של מילות גנאי, תוך כדי ויכוח (לרבות ויכוח
שמתנהל במסגרת רשת חברתית באינטרנט), ותוך הטחת מילות גנאי או כינויים שהפכו
שכיחים בחברה, נראה כי אין לראות מילות גנאי כאלה כבאות בגדר "לשון הרע"
לעניין חוק לשון הרע; או לחלופין - ניתן לראותן בגדר
"זוטי דברים" שאינם מקימים עילת תביעה. אולם לא כך הדבר, כשמדובר בהטחה
של הכפשות עובדתיות: כי המושמץ הוא אנס, ואפילו אנס סדרתי, כיוון שאין לנתבעת צל
ספק שביצע מעשי אונס לאורך חייו. "
וכן-
"די
בהפצתו של הפרסום בין כל חברי הקבוצה בפייסבוק על מנת לקיים את יסוד הפרסום שנדרש
לעוולת פרסום לשון הרע. קיומו של יסוד הפרסום אינו תלוי במציאות המקרית: האם בקרב
קבוצה מסויימת של אנשים, מצוי אדם שמכיר את
המושמץ, אם לאו."
תא"מ
(נת') 42103-12-10 אלכסנדר מילמן נ' טל פרז'ון
אם כן, על
מנת לדעת מהן זכויותיך במידה שנפגעת מפרסום שלילי שנכתב עליך או על עסקך או במידה שנתבעת בגין
פרסום שלילי שפרסמת, מומלץ לפנות לעורך דין המתמצא בתחום.
תגובות
הוסף רשומת תגובה